"בנות בלשכה היו בוכות ממנו. עד היום האחרון שלו שהוא יצא להשבעה בכנסת הן בכו", העיד אחד מעובדי בית הנשיא בתחקיר חדשות 12 ששודר אמש בחדשות סוף השבוע על התנהלותו של נשיא המדינה לשעבר ראובן (רובי) ריבלין. לשאלת חדשות 12, מה ריבלין היה עושה להן, ענה ש': "הוא היה יורד עליהן, משפיל אותן". העובדים בתחקיר מתארים יחסי עבודה קשים עם בוס זועף, שלא בוחל במילים, ומעליב, מספרים על יחס פוגעני, צעקות, קללות והשפלות.

"אם המרכזנית הייתה מתעכבת קצת מיד היו מתחילות הצעקות – 'מה את טיפשה, את לא יודעת להעביר שיחות'?.  על עובד אחר הנשיא צרח: 'אתה לא ראוי לעבוד כאן'. זו הייתה שגרה מבחינתנו" מספרים העובדים. 

ההתנהגות של ריבלין לצערנו לא חריגה. בשוק העבודה הישראלי שוב ושוב מתלוננים עובדות ועובדים על יחס פוגעני מצד המעסיקים שלהם, המנהלים והמנהלות הישירים ולעיתים גם הקולגות שלהם. לא פעם קשה להגדיר מה זה בדיוק היחס הזה. כמו בתחקיר על ריבלין, לא שמים על זה תגיות למרות שיש כאלה שמאפשרות לנו לזהות סביבת עבודה רעילה שפוגעת לא פעם בבריאותם הנפשית ולעיתים גם הפיזית של עובדות ועובדים בישראל. 

לפני כשבועיים פרסמנו כאן באון לייף כתבה על גזלייטינג או "עמעום הדעת" שהוא ביטוי מתוחכם להתעללות נפשית ופסיכולוגית שגורמת לקורבן לפקפק בעצמו, במציאות שלו ולעיתים אף בשפיותו. הדוגמאות שהבאנו גרמו לרבות ורבים נוספים ליצור קשר על מנת לספר גם את סיפורם. 

הגבולות בין גזלייטינג והתעמרות כל כך מטושטשים, שאנשים לא תמיד יודעים לזהות באיזה שלב הם נמצאים ובהתאם לא תמיד יודעים איך לצאת מהסיטואציה הזו.

השפלות, קללות, שקרים ובעיקר בלבול ותסכול, אלו הדברים שמאפיינים את הגזלייטינג. תחושת האשמה מלווה את מי שחוו את התופעה, גם אחרי שסיימו את תפקידן והיא נמשכת לעוד שנים רבות לאחר מכן. (בסוף הכתבה צירפנו תיאור מדויק שמבחין בין התעמרות לבין גזלייטינג. א.ש) 

בממוצע, אחד מתוך ארבעה עובדים בארגון נפגע מהתנהגות פוגענית במקום העבודה. החל מנשים שהיו בתפקידים זוטרים במקום העבודה שלהן ועד לנשים בדרג בכיר.  כתוצאה מכך, מעל 50% מהנפגעים מתפטרים או מפוטרים ממקום העבודה שלהם.  

החלטנו לפרסם חלק מהעדויות החדשות שהגיעו אלינו, כדי להגביר את המודעות והחשיפה של התופעה. כאמור, מנשיא המדינה ועד לפס הייצור במפעל התעשייתי, התופעה הזו רווחת מדי בישראל של 2022 וחשוב לתת תמיכה לנשים שחוו את אותה התנהגות ולהגיד להן : חברות, אתן לא לבד.  

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Onlife (@onlifeil)

לאינסטגרם של און לייף כבר הצטרפת? לחצו כאן

"את התחייבת לי, לאן תלכי?"

זו הפעם הראשונה שא', מנהלת מיחשוב, משתפת את שעבר עליה. "הייתי צעירה והתקבלתי לחברה קטנה בשפלה. שמחתי מאוד כי זו הייתה העבודה הראשונה שלי בתחום, התחייבתי לשנת עבודה על פי חוזה. בחצי השנה הראשונה שלי שם התחלתי להבין שאני עושה עבודה של חמישה אנשים. הרווחתי מינימום והבוס שלי ניצל את טוב הלב ואת החריצות שלי לטובתו".

א' מספרת לנו שהיא והבוס שלה היו מאוד קרובים. היא שיתפה אותו בחייה האישיים לא פעם, דבר שלאחר מכן התברר כהרסני. "הוא ידע שהרקע ממנו אני מגיעה לא פשוט, הוא הבטיח בכל פעם שהוא יעלה לי את המשכורת. אבל כשהגעתי אליו והזכרתי לו את זה הוא צחק לי בפנים ואמר לי שאין לו מושג על מה אני מדברת ושאני אחזור לעבודה. הוא כל הזמן הבטיח לי הבטחות של כמה אני יכולה להיות גדולה וכמה אני ארוויח אם רק אשאר איתו ואז חזר בו. הוא כל הזמן שינה את דעתו וזה חירפן אותי. שמתי לב שזה נהיה שיטתי."

אותו בוס עבר גירושין כואבים באותה תקופה והוציא את התסכול שלו על א': "נהייתי שק החבטות שלו. האנרגיות שלו היו מאוד קשות." לא פעם א' חזרה לביתה בוכה, מבולבלת ומתוסכלת. "הייתי בודדה. קרובה למחשבות אובדניות. בשביל מה אני פה? מה הטעם? מישהו מנענע בך ועושה מה שהוא רוצה. הוא אומר לך שאת שותפה בהחלטות ואחרי זה אומר לך שזה לא תקף?"

א' אזרה את הכוחות והחליטה לעזוב את מקום העבודה שלה. "הרגשתי שנמאס לי אבל לא היה לי את האומץ. פחדתי ממנו פחד מוות ועדיין חשבתי איך הוא יסתדר בלעדיי? לקחתי את כל האשמה עליי."

כשהיא שיתפה את הבוס בהחלטה, הוא החל להעמיד אותה במצבים לא נעימים: "הוא אמר לי שהתחייבתי לו, לאן אני אלך? איך אני אסתדר בלעדיו? הוא ניצל את זה שחשפתי בפניו את החיים האישיים שלי. הוא ידע על אילו נקודות ללחוץ. בסופו של דבר נשארתי לשנה נוספת."

אותה שנה הפכה לגיהנום. כשהחליטה להתפטר בפעם השנייה, א' מספרת שצחק לה בפרצוף ואמר 'בגלל זה את כל הזמן מאחרת וזורקת על העבודה?'. אחרי כל הדברים האלה, איך זה עדיין באשמתי?" 

היא עזבה אבל הפגיעה ממשיכה לרדוף אותה. כיום היא עובדת כמוכרת בגדים. 

"שנתיים אחר כך אני רק מעכלת. הצעד הראשון בריפוי מזה הוא לספר על זה, לשתף ולהבין שעברת את מה שעברת שם. זה היה שיעור כואב וקשה אבל זה לימד אותי איך לתקשר ולהבין מי עומד מולי. אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה."

לא מזמן החלו לקדם שוב את הצעת החוק למניעת התעמרויות במקומות עבודה. כזכור, הצעת החוק יצאה לדרך בשנת 2019, עברה בקריאה טרומית ואז - נתקעה. "זה מכת מדינה," אומרת מיכל מטס ליטמנוביץ, מנכ"לית עבודה שווה שפועלת להחזרת החוק לשולחן הכנסת. "הגיעו אלינו עשרות פניות של נשים בכירות שסבלו מהתעמרות מצד המנהלים והמנהלות שלהן. זה פוגע בכולם. לא הזוטרות ולא הבכירות חסינות מהתופעה.כמו החוק למניעת הטרדה מינית שהוביל א.נשים להתלונן, חוק כזה חייב לעבור כדי שיפסיקו לפחד ויתחילו לדבר."

מיכל מטס ליטמנוביץ' מנכ"לית "עבודה שווה" לקידום שוויון מגדרי בשוק התעסוקה

"אני חיה תמיד בתחושה שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד" 

במשך שלוש שנים, י' עבדה בסטארטאפ חדשני וצעיר בתפקיד נוצץ. "כל אחד היה יכול לחלום על תפקיד כזה" אמרה למערכת און לייף. היא לא תיארה לעצמה שהגזלייטינג יגיע דווקא מהקולגה שלה, זאת שהגדירה כחברתה הטובה ביותר במשרד. "היינו חברות טובות מאוד, מה שנקרא בסטיז. שנה וחצי ישבנו אחת ליד השנייה. העברנו רגעים טובים ופחות טובים במשרד. אני באמת לא זוכרת מה עשיתי לה שחוויתי יחס כזה ממנה. זה לא הגיע לי."

היא מספרת לנו שככה פתאום, ביום בהיר אחד, רוב עובדי הסטארטאפ הפסיקו לדבר איתה. אלו שעוד דיברו אמרו לה שאותה קולגה החליטה להפיץ עליה שמועה שהיא מנהלת יחסים אינטימיים עם אחד מהמנהלים הבכירים של הסטארטאפ.

"לא ידעתי איך להגיב לשקר הזה. הלכתי אליה והיא אמרה לי שזאת בכלל לא היא שהפיצה את השמועה ושאין לה מושג איך היא הגעתי למסקנה הזאת. נשארתי מבולבלת וכועסת. מההלם לא ידעתי איך להגיב. ידעתי שהיא הפיצה את השמועה, בוודאות. כשניסיתי להתעמת איתה שוב היא אמרה לי שוב שאני ממציאה, שאני מדמיינת ושאני צריכה ללכת לדבר עם פסיכולוג."

י' המשיכה לקבל את אותו יחס, גם לאחר שהשמועה התבררה כלא נכונה בקרב עובדי הסטארטאפ. "היא הייתה נכנסת למשרד אומרת שלום לכולם וממני מתעלמת. כשהייתי אוכלת צהריים עם העובדים היא ניסתה לנווט אותם לשולחן שלה, במטרה שאני אשב לבד. לפעמים זה לא עבד לה, אבל ברוב הפעמים הייתי לוקחת את הסלט לעמדת העבודה ואוכלת שם לבד. היו פעמים ששאלתי אותה, למה את עושה את זה? מה עשיתי לא בסדר? האם אני יכולה להשתפר? ברוב הפעמים התשובה שלה הייתה: "כי את שרמוטה. ושרמוטות נשארות לבד."

י' לקחה החלטה לעזוב את הסטארטאפ, לא לפני שפנתה למשאבי האנוש בחברה. התשובה שהיא קיבלה השאירה אותה חסרת אונים. מסתבר שאותה קולגה הייתה מוכרת בהתנהגות שלה והסיבה שהיא נשארה בתפקידה היה מכיוון שהיא רווחית לחברה. "היא הביאה לחברה הרבה תשואות ורווחים אבל גם גרמה ללא מעט נשים וגברים להתפטר, בגלל שמועות שהייתה מפיצה עליהם. נשבעתי לעצמי שאם אני מזהה התנהגות כזו באחד ממקומות העבודה הבאים שלי, אני עוזבת חד וחלק את המקום."  י' אומרת לנו, שלא הצליחה לשכוח את מה שעברה וזה משפיע עליה גם במקום העבודה הנוכחי שלה.

"חברי וחברותיי למשרד הנוכחי הם אנשים מדהימים, אבל אני חיה תמיד בתחושה שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד. אני לא מספרת להם כלום על חיי האישיים וגם כשאני מספרת אני לא מרבה בפרטים. אני לא יוצאת לבילויים משותפים של החברים לעבודה, אפילו לא לימי הגיבוש. אני מפחדת שזה יקרה לי שוב" 

מתוך עמוד הפייסבוק של 'ביחד נגד התעמרות בעבודה'

אלו הסימנים להתעמרות 

  • צעקות וקללות כלפי העובד.
  • התעלמות מופגנת מהעובד וגרימה לבידודו או החרמתו במקום העבודה.
  • איסורים משפילים ופוגעניים על העובד או משימות משפילות.
  • ביקורת מוגזמת על העובד והבעת חוסר שביעות רצון מתמדת.
  • האשמות שווא והפצת שמועות מזיקות על העובד.
  • פגיעה ביכולתו של העובד להצליח בתפקידו.
  • הפקעת סמכויות מהעובד.
  • חדירת יתר לפרטיות העובד.

אלו הסימנים לגזלייטינג 

  • שקרים - ביום אחד הם אומרים משהו אחד ולמחרת בדיוק ההפך, מה שגורם לתחושת בלבול אצל הקורבן.
  • הכחשה - הם מבטיחים משהו ומבטלים אותו. גם כשיש הוכחה מוצדקת לאותה הבטחה, המתעלל יכחיש את קיומה. 
  • הקטנה - הם משתמשים בהערות ובעקיצות פוגעניות במסווה של הומור. 
  • התפרצות - במידה והקורבן מטיח בהם האשמות, המתעלל אומר להם שהם לא הגיוניים ומבטל את הרגשות שלהם.
  • אשמה - המתעלל גורם לקורבן להרגיש שהוא אשם בכל הדברים הרעים שקורים.
  • חיזוקים - הם מחמיאים ולך ואז מבקרים אותך

לאינסטגרם של און לייף כבר הצטרפת? לחצו כאן

תגובת נשיא המדינה לשעבר רובי ריבלין, כפי שנמסרה לחדשות 12:

"אני מברך את הכתבים העושים עבודתם נאמנה כדי לחשוף התנהלות פגומה של אישי ציבור. מהטענות המובאות בעילום שם משתמע שגם אני לא עמדתי בציפיות מאדם במעמד בכיר, וודאי שמנשיא מדינה שאמור להיות אדם שפועל ללא רבב. בית הנשיא היה לי ולנחמה בית של ממש במשך שבע שנים עמוסות אתגרים ועשיה. ועובדי בית הנשיא היו לשותפנו במקום המגורים. גם ברגעים של לחץ, בימי מחלה וברגעים של עצבות ואבל חשנו עטופים במסירות והבנה".

"אני סבור שאין אדם פעיל שאינו פוגע בהתנהלותו בזולת - אם בשל דרישות גבוהות או מתח עצום שנובע מאופי העבודה".

"מעולם לא נמנעה מאף עובד האפשרות להתלונן בכל ערכאה שיבחר. אני עדיין סבור שיש לפעול להתייעלות במבנה כוח האדם של בית הנשיא וידעתי כי יש עובדים שלא רואים עמי עין בעין את הצורך בשינוי וצר לי על הפעולות בהן בחרו לנקוט כדי להנכיח את התנגדותם אז והיום. כמובן שאין בכל אלה כדי להפחית ממידת הפגיעה בזולת ובתחושתו הקשה המשתקפת בכתבתכם. אני מתנצל בפני מכל מי שפגעתי בו ומבהיר שלא היה בכוונתי להתעמת עם איש על רקע אישי אלא רק לאור דרישותיי המקצועיות ממנו".

"אם במסגרת שהותי רבת השנים שם, במקום שהיה לי בית ולהם מקום עבודה, נחשפתי בפניהם בכעסי או בצערי, אני מבקש מהם סליחה ובטוח שחלקם לפחות, מצטערים לא פחות על האופן בו הוצגו הדברים בכתבתכם".

**

הכתבה נעשתה בשיתוף פעולה עם קבוצת הנשים הגדולה בישראל Supergirls זה אופי

כבר הצטרפת לאינסטגרם של און לייף? - היכנסי לכאן 

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Onlife (@onlifeil)