שלום לכל בעלי ובעלות השדיים בעולם וברוכות הבאות לחודש אוקטובר, הלא הוא חודש המודעות לסרטן השד שכולו מותגים שנצבעו בגוונים ורודים, פרסומות וירטואליות עם דימויים מעולם הפרי והירק ומנהלי סושיאל מכל רחבי האינטרנט שמפצירים בנו לקבוע תור, להיבדק, לגלות את הגידול בהקדם האפשרי ולחסל את סרטן השד. זו האחריות שלך! 

רק בעיה אחת קטנה - זה לא עובד ככה.

להלן השתלשלות האירועים: במידה ואת סבבה עם בדיקה רגישה ואינטימית שתבוצע על ידי גב: ראשית ייתכן ויתמזל מזלך לתפוס תור עוד בטרם תסתיים שנת 2021. נכון, תיאלצי להחמיץ יום עבודה ולנסוע למרפאה בעיר אחרת ולקוות שחפינת השדיים שלך תישאר בגבולות הרפואיים. עזבי, גם אם תוטרדי קצת - מה זה לעומת סרטן, נכון?

פרסומות ורודות מנצנצות אבל המציאות? אפורה הרבה יותר

אם בכל זאת תהי מעוניינת לכלות את זמנך בהמתנה לבדיקה שתבוצע על ידי רופאה-אישה, תגלי כי ניתן לספור את ההיצע על פחות מכף יד אחת, לצד ביקוש אין סופי. כך שהאפשרות לקבוע תור באתר או באפליקציה, היא פשוט - בלתי אפשרית. וזה במידה ואת גרה בגוש דן ואין לך בעיה לעשות טיול קצר לבני ברק (כי רק נשים יראות שמיים זכאיות להרגיש בנוח בבדיקה רפואית) ולפרגן לעצמך בקיגל פיקנטי בדרך הביתה, גם ככה יש לך שעה וחצי לשרוף בפקקים. ושהגידול יחכה בסבלנות.

אגב, גם ברפואה הפרטית המצב מבאס שכן, תמורת כמה מאות שקלים תזכי להמתין רק שלושה חודשים - במקום שישה. וזה התרחיש האידיאלי אם נהנית מהפריבילגיות של מגורים במרכז תל אביב. כלומר, תעלי על שני אוטובוסים צפופים עם החלפה בצומת לא סימפטית, תעמדי שעות בפקקים ותגיעי למרפאה שתבדוק קודם את סף הצניעות שלך ורק אז את השקע בפטמה. ואני אפילו לא יכולה לשער מה קורה בפריפריה, אבל ראש האופוזיציה אמר פעם שזה לא מעניין. 

ובכל זאת, הבריפים נשלחו ומנהלי השיווק חייבים לספק את הטראפיק.  אז את משתכנעת וקובעת תור לבדיקה שתתקיים אי שם בקיץ 22'. את אפילו מגדילה ראש, מגלה אחריות אישית ולומדת באקדמיית היוטיוב איך לבדוק את עצמך מדי ערב אחרי המקלחת. כי כל דקה חשובה ובכל רגע סרטן יכול לנשנש את הציצי.

היוצרים מיכל קליין ואסף שפיר חושבים כמונו

ונניח שהגעת לרופא ולא הוטרדת מינית - זכרי שמוקצבות לו לא יותר מחמש דקות לאבחן אותך. ויש מצב שהוא יחשוב שהממצא הקטן שהתגלה הזה הוא רק ציסטה קטנה שתיעלם מעצמה. ואז, אחרי כמה שנים תגלי שבעצם הגוף שלך כבר מפושט בגרורות ובבית החולים הם יגידו לך: "אופס, היה בלבול. חבל שלא אובחנת בזמן" ויציעו לך תכנית טיפולים שבפני עצמה תעשה לך חשק למות.

תרחיש האימים הזה לא מדומיין. הוא מה שהרג את דוד שלי בשנת 2016 (כן, סרטן השד פוגע גם בגברים) שקיבל אבחון שגוי וגילה שהגוש הקטן והלא מזיק הוא בעצם גידול שעוד יהפוך לסרטן אלים וחסר רחמים. רק בכוחות האינטרנט וחיבור צירופי מקרים שצפים בימי שבעה והעלאת זכרם של המתים מסרטן, גילינו על גן ה-BRCA שנודד בין קרובי המשפחה. אבל אנחנו לא אשכנזים אז הבדיקה לא מסובסדת. עזבו, זה כבר טופיק לטור אחר.

עד לפני 2020, הקריסה של מערך הרפואה הציבורית קיבל פעם בשנה את הכותרת שלו עם אותה התמונה המוכרת של זקנה אייקונית במסדרון של חדר מיון צפוף. אבל אחרי המגיפה, נבטה איזו תקווה קטנה שמשבר הקורונה ישנה משהו, שהרופאות והרופאים יהפכו לקדושים לא פחות מחיילי צה"ל. אבל הם עדיין חוטפים מכות ממטופלים, נקרעים תחת העומס, מתים מעייפות אחרי משמרת של 26 שעות וכתוצאה מכך - מספקים אבחנות שגויות מדי פעם.

מדינת ישראל מתחזקת כמה מבתי הספר לרפואה הטובים בעולם. גם סטודנטיות וסטודנטים לא חסרים ורק אלוהימה יודעת מה הדרייב שלהם לרצות לעבוד בתחום כל כך מתיש ולא מתגמל. ולמרות זאת המערכת משוועת לכוח אדם ועם כל הרפורמות והכותרות המפוצצות - הרפואה הציבורית על סף פשיטת רגל בכלל וכשמדובר ברפואת נשים - בפרט.

כלומר, כולם אוהבים ציצים כשזה סקסי, כולם מטפטפים את הריר שלהם ומפנים את תשומת הלב כשהם מוכרים בשמים, שמלות וחופשות באיים אקזוטיים. אבל כשזה מגיע להצלת החיים של בנות האדם שנושאות אותם עד יום מותן, אין תקציב. אין כוח אדם ואין מספיק מומחים שיבזבזו את הזמן שלהם על התמחות בענייני הציץ והשד. אז עם כל הכבוד לקמפיינים, אנחנו עושות את החלק שלנו בעסקה. ועדיין צריכות להרגיש אשמה, לחלות ולמות - כי לא נבדקנו בזמן.

אירוע שלמות לא מושלמות ייערך בשבוע הבא 25.10 בטוקהאוס תל אביב. האירוע בחינם. לינק לרישום כאן.