תעצמו את העיניים וציירו בדמיונכם את רואנדה: מדינה אפריקאית, שעברה אחד מאירועי רצח העם מהקשים של העידן הנוכחי, תקופה אפלה שבה רצחו זה בזה. עכשיו פקחו את העיניים וקראו כיצד אותה מדינה הפכה את האירוע הטראומטי לשיעור מאלף בבניית מערכת פוליטית בריאה וחדשנית.

במסגרת תפקידי ב"ארגון גשר", ליוויתי לפני מספר שבועות משלחת ייחודית של מובילי דעה לרואנדה. מלבד מצרים, שלא ממש נתפסת אצל רובנו כאפריקה בשל שכנותה אלינו, לא ביקרתי באפריקה מימי ואני מודה שהתגנבו למוחי מחשבות על עוני, לכלוך, אי סדר ואף חשש מהיעדר תחושת ביטחון.

נשים ברואנדה. צילום shutterstock

נשים ברואנדה. צילום shutterstock

עכשיו כמובן מגיע השלב בו אני מספרת שמצאתי מקום אחר לגמרי, אבל רגע לפני, חשוב להכיר את ההיסטוריה של אותה מדינה במרכז אפריקה. בשנת 1990 פרצה ברואנדה מלחמת אחים, אשר נולדה מתוך התנהלות שלטון זר במדינה והעדפה שלו לקבוצה אתנית אחת על פני האחרות. תהפוכות פוליטיות החריפו את המתיחות, שהגיעה לשיאה ב-1994 ברצח עם שיטתי בהובלת הממשל. במהלך רצח העם נרצחו כמיליון רואנדים על ידי אחיהם בפרק זמן בלתי נתפס של 100 ימים בלבד. אותו אירוע נחשב לאחד הקשים בתולדות האנושות, אולם אני אתעכב דווקא על דרך ההחלמה אליה פנתה רואנדה, שהיא דרך יוצאת דופן מכל מקום אחר בעולם.

ב25 השנים שעברו מאז רצח העם, הקימה רואנדה מחדש את מוסדותיה החברתיים, הכלכליים והפוליטיים. החברה הפטריארכלית, שדיכאה נשים ומנעה מהן זכויות, אישרה חוקה הדוגלת בשוויון וכיבוד זכויות האדם והפכה את רואנדה לאחת המדינות השוויוניות בעולם, מבחינה מגדרית. כעת הרחובות הנקיים, הסדר מופתי ותחושת הביטחון שלמה.

ממשלת רואנדה. צילום נאטו

ממשלת רואנדה. צילום נאטו

אבל ההפתעה הגדולה עוד יותר היא המערכת הפוליטית שנוצרה ברואנדה עקב המשבר – ברואנדה, תאמינו או לא, יש את מספר הנשים הגבוה ביותר בעולם בפרלמנט - 61% מחברי הפרלמנט הן נשים. רבים תולים את הסיבה לכך בטיעונים טכניים, לפיהם זוהי תוצאה ישירה של אחוז הנשים הגבוה באוכלוסייה, שכן מרבית הנרצחים היו גברים, אך למעשה החוקה תומכת ברוב נשי לא רק כערך בפני עצמו, אלא גם ככלי להפחתת המתחים בין מרכיבים בחברה. מכירים את הטיעונים החצי ציניים לפיהם לו נשים היו שולטות בעולם אז לא היו מלחמות? אז מסתבר שברואנדה לקחו אותו ברצינות.

אל המדינה המיוחדת הזאת והאנשים שחיים בה נחשפתי דרך העדשה של InterACT Global, תכנית בהובלת OLAM, מכון גשר למנהיגות, בית הנשיא וסיד, במסע שמטרתו לחשוף קבוצת מנהיגים יהודים מישראל והעולם לנושא הפיתוח הבינלאומי בדגש על היכרות עם עשיה של יהודים וישראלים במדינות מתפתחות.

 שיעור באסרטיביות

מלחמת האזרחים ברואנדה טשטשה את הגבולות הביתיים סביב הנשים שנאלצו לצאת ולהתמודד עם פרנסת המשפחה ואף לגדל יתומים שאינם בני משפחתן, נשים סייעו והתייעצו עם נשים אחרות, יצרו רשתות של קשרים והפכו לכוח מוביל בעסקים קטנים ובממשלה. מרכז Nyamirambo השוכן בלב שכונה ותיקה בעיר הבירה קיגאלי הוא דוגמה ליוזמה שכזו. המרכז מכשיר בין השאר מדריכות טיולים כמו דיאן, מדריכה צעירה ומנוסה שחשפה בפנינו עולם מרתק שכלל ביקור במטבח משפחתי, שם כתשתי עלי קסבה, מכון לעיצוב שיער שבו לכל תסרוקת יש משמעות שונה ואפשר לדעת הרבה על כל גברת לפי התסרוקת אותה בחרה, חנות פירות ירקות שמנוהלת על ידי קבוצה של משפחות, תחנות ברזים בהם ניתן למלא מים ולשלם לזכיין על כל מילוי של מיכל, ולקינוח בר חלב - הרואנדים אומרים שמים זה לבישול וחלב זה לשתייה! כדי לאפשר שתיית חלב, כל משפחה קיבלה מהממשלה פרה, ולאלה שלא מתאפשר להם לגדל פרה או זקוקים לעוד חלב, מוזמנים לבר לשתות חלב או למלא ולקחת הביתה במחיר שווה לכל נפש. הרווחים מהסיורים חוזרים למרכז לצורך מימון הכשרות מקצועיות, יוזמות מעורבות בקהילה הכוללות לימודי קריאה וכתיבה, ספרייה המקיימת פעילות אחר הצהריים לילדים וקורסי תפירה, שיעורי אנגלית וסדנאות בנושא זכויות נשים, בריאות ותזונה. 

אורגות סלים. צילום יעל שפירא

אורגות סלים. צילום יעל שפירא

 

כשעה וחצי נסיעה מקיגאלי, דרך כפרים, שדות ונופים עוצרי נשימה של ארץ אלף הגבעות הוקם כפר הנוער אגהוזו - שלום AGAHOZO 'המקום בו הדמעות מתייבשות' בקינירואנדה. כפר הנוער הוקם על ידי אן היימן, יהודייה אמריקאית, כמענה למשבר היתומים לאחר רצח העם. את ההשראה שאבה מכפרי נוער שנבנו בישראל עבור יתומים מהשואה.

הכפר היה ביתם של בני הנוער שהתייתמו וכיום מאפשר לבנות ובני נוער פגיעים וחסרי עורף משפחתי לממש את הפוטנציאל המרבי שלהם, בסביבת חיים בטוחה עם מעטפת קהילתית רחבה וכלים לרכישת השכלה גבוה והשתלבות מיטבית בחברה. מתוך מודעות לשוויון מגדרי, מחזור של 128 נערות ונערים בכפר ימנה 80 נערות.

נערות בכפר

נערות בכפר

חיים משותפים – הגרסה הרואנדית

יוזמה שהותירה בי חותם באופן מיוחד היא כפר הפיוס רוארו (Rweru), בו חיים ופועלים אלה לצד אלה מבצעי רצח עם ואנשים שבני משפחתם נרצחו. פרדריק, אנסטס, אלויס וג'קלין סיפרו שבניית בית משותף הייתה בחירה, מבחינתם זו הדרך לרפא את הפצעים. הנשים הקימו קואופרטיב "סלים לשלום" ומתפרנסות ממכירת הסלים שהן אורגות, הגברים עוסקים בחקלאות ויחד מקפידים, כמו בכל המדינה, לגדל דור צעיר של ילדים "רואנדים", ללא הפרדה לקבוצות אתניות. לכל צד בכפר הפיוס רוארו יש את "התיקון" שלו - על אלה להיפרד מייסורי המצפון ועל אלה להיפרד מהפחד. האנשים ברואנדה רואים בתקומה משואת העם היהודי מודל והשראה, כך שלא הופתענו כשהשאלה על יצר נקמה או היכולת לסלוח הופנתה חזרה אלינו.

 ואיך אפשר בלי הטרנד העולמי "storytelling"

Resonate הוקמה בשנת 2013 בידי איילה שלוסר, יהודיה-אמריקאית. הארגון חותר ליצור עולם בו נשים ונערות הן מובילות השינוי בחייהן ובקהילותיהן. Resonateפיתחו סדנאות Storytelling - מנהיגות דרך עשייה חברתית, פיתוח מקצועי ואימון מנחות.

הנרייט צילום Dunya Rodrigues

הנרייט צילום Dunya Rodrigues

הנרייט מספרת לנו שהגיעה לרזוניט חסרת ביטחון. היא לא ראתה איך היא מייצרת שינוי או חווה הישגים, אבל חוסר האמונה היה תוצאה של העובדה שלא סיימה לימודים. בהמשך היא למדה לא לפחד. "הבנתי שמנהיגות זה אישי ואני יכולה לעשות זאת", היא מספרת. הנרייט התחילה למכור עגבניות ולחסוך, ומשם המשיכה ומכרה שתייה. "עכשיו, כשזה מתפתח, אני יכולה לעזור למשפחה שלי, לקנות ציוד ביה"ס ולקנות לעצמי מוצרים שנשים זקוקות להם. אופן החשיבה שלי השתנה". הנרייט עומדת מולנו נינוחה ובטוחה בעצמה, מדברת בשפתה ומישירה מבט, התרגום הסימולטני מרגיש כמו בוקע מגרונה. היא ממשיכה ומספרת שלאחרונה התחילה להנהיג קבוצת נוער ולהעניק מניסיונה. הצעד הבא שלה הוא לעשות ביזנס וגם לחזור ללמוד. 

כאשר מביטים על ההיסטוריה של העולם בו אנו חיים, רואים כי משברים ומלחמות הובילו את מרבית מדינות העולם לנקוט בגישה של כוח והתעצמות ביטחונית. אבל במדינה קטנה באפריקה גיליתי באמצע החיים שעם משברים ומלחמות אפשר להתמודד גם באמצעות כוח נשי רגיש, מכיל, חזק ובטוח.

***

הכותבת היא מנהלת רשת העמיתים של מכון גשר למנהיגות המטפח ומכשיר מנהיגים ישראלים ליצירת חיבור ואחדות בין קבוצות בעם היהודי בתוך ישראל ובתפוצות.