הם היו שם, ראו ונפגעו.

רק שהם רואים ואינם נראים.

דני שם בדוי, היום בן 37, היה ילד בן 10 שהתגורר עם הוריו בישוב קטן, כשערב אחד הוא שמע קולות ורעשים רמים. כשיצא החוצה לראות מה קורה, הוציאו מבית השכנים את גופות שני הילדים איתם עוד שיחק בצהריים. המום הוא עמד בלתי נראה בין האנשים וראה הכל. אחר כך גם שמע שהאבא הוא זה שרצח אותם והתאבד.

מאותו הלילה חייו הפכו שבירים. "לא עיכלתי מה ראיתי," הוא מספר אבל את הפרטים הקטנים הוא לא שוכח. "עד היום אני זוכר היטב מה האבא של הילדים האלה לבש בצהריים של אותו היום. איך לימד את הקטן בהם לרכב על אופניים." מיד הוא תירגם את האירוע לעצמו  "בלי שהבנתי כאמור מה ראיתי, במשך שנים הייתי בטוח שאבא שלי יכול לפגוע בי. פחדתי להישאר לבד."

מאז הוא בפוסט טראומה. פגוע. כל פרסום על רצח אישה או ילדים, מטלטל את נפשו, זורק אותו לתמונות ההן מן העבר.

"החשש הזה מנע ממני להתמיד בזוגיות, הכרות הייתה נמשכת שבוע. חשבתי לעצמי שלהיות לבד זה לא לחשוש לפגוע במישהו."

לפני כמה שנים התחתן. בימי ירח הדבש שלו, הוא קפא. לא ישן לא אכל. פחד שמה הוא ירצח את אישתו כמו השכן שלו מאז. כשנולדו הילדים הטראומה היכתה שוב. הפחד הכי גדול שלו שמה הוא יהיה האבא הבא שירצח את ילדיו.

הוא מטופל, הוא מודע, אבל חייו? בצל התמונות ההן.

צילום משטרת ישראל

כמה ילדים רואים ואינם נראים כמוהו מסתובבים ביננו? ילדים שראו או שמעו, כי היו שכנים, או עדים, או נחשפו לזה אפילו בתמונות וסרטים במהדורות החדשות? כמה ילדים כאלה שבגרו סובלים מפוסט טראומה כמו הצעיר הזה?

"לצערי הרב אף אחד לא נותן לנו הילדים של הסביבה. ילדי השכנים, החברים ואחרים מענה."

"אנחנו בלתי נראים" אמר לי. "אף אחד לא מכיר בנו, לא יודעים עלינו. לא בטוח שהורים לילדים שנחשפים לסיפורים האלה מבינים איזה נזק זה עושה לילדים שלהם. ילדים שפוחדים שאבא שלהם יעשה אותו הדבר להם ולאמא שלהם."

הילדים האלה, חלקם כבר בוגרים, שנחשפים לאירוע דומה חדש בחדשות, חוזרים אחורה בזמן, לטראומה שלהם. הם כבר יודעים שיגיעו מקרים נוספים. חושבים שזה מדבק, וקורסים.

"כל מקרה שמתפרסם כאילו מחייה מחדש שד חבוי, ואז הקושי לתפקד הוא ימים לעיתים שבועות"

דני, התחיל לצרוך קנביס רפואי, זה עוזר לו הוא מספר. "אבל העלות גדולה, ואין ממי לקבל החזר או הכרה. אני יודע שיש כמוני עוד רבים נוספים. גם הם כמוני לא מוכרים, ואולי לא מטופלים."

אז אולי זה הזמן לעורר את הזוועה הפרטית של הנפגעים הללו, בדיוק כמו נפגעי הדור השני לשואה, ולעזור להם.

תמרורי האזהר"ה פורום מיכל סלה