אם ילדי דור ה-Z עוסקים בבעיות ובמצוקות חדשות - אין מנוס מכך שלהוריהם יהיו דאגות חדשות. כהורים למתבגרים, בוודאי יצא לכם לתהות האם יכולתו של הילד לשוחח פנים אל פנים התנוונה לגמרי, והאם גוון העור של פניו תמיד היה כחול מרצד. אולי אפילו הרהרתם בשאלות חינוכיות מודרניות, כמו האם כדאי לפקח על השימוש של הנערה באינטרנט, וכיצד לעשות זאת מבלי להיקלע לקרב נהמות (טיפ מהד"ר - עדיף לא בווטסאפ). כך או כך, שאלה שבטוח עברה לכם בראש היא איך יכול להיות שבינינו ובין שוכני האינטרנט הקטנים ששורצים מול המסך וצופים בלופים בסרטונים נטולי כל תוכן ממשי, מפרידים רק כמה עשורים בודדים? 

אז מה הם עושים, בעצם, כשהם כל כך שקועים בטלפון שלהם?

בעוד שאנחנו, ילידי המילניום הקודם, עוד מתמקצעים בשילוב גיפים בשיחת ווטסאפ, או מתמלאים גאווה כשmeme- ששלחנו קוצר תגובות "חחחח" בקבוצה המשפחתית – עבור בני נוער מדובר בדרך ביטוי אוטומטית ואינטואיטיבית. עבורם, הרשת היא בית שני. סקר המועצה לשלום הילד לשנת 2016 מראה כי 77% מהילדים בישראל משתמשים באינטרנט ליצירת קשר עם חברים, ו-64% לצורך צפייה בסדרות ובסרטים. כך שמבוגרים כיום נחשפים רק לקצה הקרחון של העולם העשיר שרוחש וגועש שם, מתחת לפני השטח, בלתי חדיר לכל מי שלא דובר אימוג'ית שוטפת.

הצלחנו לשכנע את גלי שלו ושחר חן, בנות 17 ממודיעין ולירי בן עמי, בת 13 מתל אביב, לסייע לנו לכתוב מורה נבוכים להורים הנבוכים, ולתת לנו הצצה לחיים החברתיים השוקקים של העולם הדיגיטלי. קבלו את המדריך השלם שיעזור לכם לתקשר עם הילדים שלכם, ולהבין מה לעזאזל הם עושים כל כך הרבה שעות מול המסך.

פלטפורמות: איפה ואיך

טיק טוק

אם חשבתן שאפשר להתחמק ממנה, אתן טועות, אבל לפחות שזה יהיה עם קצב. האפליקציה הכי פופולרית בקרב בנות ובני נוער (וגם הרבה יותר צעירים מהם), היא ללא עוררין הטיק טוק. רשת חברתית שמועלים בה סרטונים של ריקודים ושירים לצלילי שירים, קולות או מערכונים מצחיקים, כבשה את הישראלים ואת העולם. כדי לא להישאר לגמרי מאחור, נסו גם אתם לרקוד את המקצבים- אולי אפילו תיהנו מזה.  "זה ליפסינג. שרים עם השפתיים בלבד ועושים את התנועות. כל קטע הוא באורך של 15 שניות עד דקה. ויש מובילי רשת שממציאים תנועות. אם זה נתפס, תראו את כולם עושים את אותן תנועות, ואם זה לא נתפס, אז לא. " מסבירה לירי. "יש באפליקציה ספרייה עם הרבה קטעים משירים וגם קטעי סאונד מסרטונים אחרים", מדווחת גלי, "ואז כל אחת יכולה לבחור קטע סאונד, ולצלם סרטון משלה", מסבירה. "בדרך כלל הסרטונים יכללו ריקוד, בדיחה או סיפור מטומטם, אבל זה יכול להיות ליטרלי סתם סרטון של משהו רנדומלי שצילמת", היא מרחיבה. "יש גם טיקטוקים של אמנות, ויש אנשים שעושים מזה כסף. אפילו יש לי מישהי בכיתה שמרוויחה ככה", היא מנדבת.
אנחנו מנסות לברר את התשובה לשאלה הכי בוערת מאז שהטיקטוק נכנס לחיינו בסערת רשת - איך נולדים טרנדים ברשת החברתית הוויראלית הזו? "אני לא ממש מבינה בעצמי למה משהו הופך לטרנד", גלי מאכזבת. אנחנו מסבירות לה שההבנה שלנו עוצרת בשלב הרבה יותר ראשוני - אנחנו לא מעזות לעסוק בשאלות ברומו של עולם בנוגע לפוטנציאל הוויראליות של תופעה כזו או אחרת, אנחנו פשוט לא מבינות את המשמעות של טרנד טיקטוקי. "אה, זה פשוט. אז מישהו עושה סרטון, ואז אנשים אחרים משתמשים בסאונד של הסרטון ועושים לו גרסה משלהם, וכשזה מצטבר להרבה אנשים זה נהיה טרנד", היא מסבירה בפשטות. "באפליקציה יש שני 'פידים': אחד של חברים שלך בלבד ואחר של כולם. ככה סרטון יכול להפוך לטרנד עולמי, כי הוא פורץ מעבר לקבוצת החברים שלך". 

 "אם אתם רוצים ממש להיות בעניינים תעקבו אחרי טיקטוקרים מובילים כמו נועה בוג, עדן אלאל, עדן וטורי, יובל ביטון," מלמדת אותנו לירי. "תתחילו שם וכבר תבינו"

@edenvaturi

אם זה לא נכנס לפוריו אני לא יודע מה כן ? איפה אתם רואים את זה?

♬ 90mph TREFUEGO but its a chill lofi beat - llusionmusic

 

וואטסאפ

כמובן שהשימוש בוואטסאפ כלל אינו בלעדי לבני ובנות נוער, אך עבורם מדובר בזירה חברתית שונה ואכזרית למדי. "כשהיינו ביסודי, מספר הקבוצות שהיה לך בוואטסאפ היה מדד לכמה את מגניבה. היו ילדים שהיו ב-70 קבוצות", מספרת גלי. "גם היום, אנשים מאוד אוהבים להיות בחבורות, זה כביכול 'נחשב'. למשל, אצלנו בתיכון נותנים שם לכל חבורה, ולפעמים חבורות מוציאות כובע עם השם והסמל שלהן", היא מדגימה. "לכן, אם יש חבורה חדשה, ישר יפתחו לה קבוצת וואטסאפ. זה מייצר גבול מאוד ברור בין מי שבחבורה למי שלא".

היכן שיש גבול חברתי ברור – ישנם גם קונפליקטים ומריבות. "יש היום מוסכמה חברתית שאם רוצים לצרף מישהו לקבוצה, צריך לשאול לפני, וצריך שיהיה רוב מוחלט של אנשים שמסכימים", מפרטת שחר. "כבר היו מקרים שחברויות התפרקו בגלל ויכוחים על לצרף או לא לצרף, ומקרים שהאדמינים (המנהלים) של הקבוצות פשוט העיפו את מי שהתחשק להם", מוסיפה. "להיות אדמין – זה כלי שנותן כוח למישהו לשלוט על אחרים. כלי לקבוע את ההרכב החברתי של הקבוצה", קובעת גלי.

 

גלי שלו. צילום: אילאיל פרל

גלי שלו. צילום: אילאיל פרל

 

אינסטגרם

כמובן שאי אפשר לדבר על בני נוער בלי להזכיר את האינסטגרם. אם פעם הפייסבוק היה המקום לראות ולהיראות, היום האינסטגרם תפס את מקומו כמקום לעקוב ולהיעקב. "רוב האנשים משתמשים באינסטגרם כדי להפגין כמה הם נהנים, כמה חברים יש להם, וכמה הגוף שלהם יפה", מסבירה גלי. "הרבה אנשים מקפידים שמספר העוקבים שלהם יהיה גבוה יותר ממספר הנעקבים. זה כביכול מראה שהם מעניינים".

שחר מבהירה מה ההבדל בין הפיד, המוקפד והאסתטי, לבין הסטורי הקליל. "הפיד הוא יותר לתמונות יפות ומדויקות, בעוד הסטורי יותר סתמי, ונועד יותר לחשוף את המקומות שהיית בהם, ואת האנשים שאת מסתובבת איתם". נשמע מסובך? כדאי גם לקחת בחשבון שכיום נערים רבים מתחזקים חשבונות פרטיים וסודיים לצד החשבון הרשמי.

תרבות הסלפי שגלי ושחר מתארות חודרת גם לחיי הנפש של בני הנוער, ומחוללת שינויים דרסטיים בסימפטומים ובסבל שהם חווים. ד"ר אלון יפה, פסיכולוג קליני ומרצה לפסיכואנליזה ולתרבות הסייבר באוניברסיטת תל-אביב, חוזה בכך בקליניקה שלו. לדבריו, רבים ממטופליו הצעירים מרגישים תחושות חריגות ואשמה על כך שאינם נהנים מהחיים כפי שהם אמורים. "זה נובע מהציווי להתענג, ציווי שמקורו ברשתות ובתרבות הסלפי, שממריצות אותו על סטרואידים. היום כל אדם מייצר לעצמו אווטאר וירטואלי שמייצג אותו, והאווטאר הזה הוא תמיד יותר מושלם ממך ותמיד יותר נהנה ממך – אפילו אם זו התמונה שלך", אומר.

לטענתו, החידוש אינו נעוץ בכך שבני אדם משווים עצמם למודל אידיאלי, אלא בכך שהמודל הזה נמצא בכיס שלהם. "המודל הזה כל הזמן דורש ממני להגיב אליו ולייצר אותו. הוא הרבה יותר אלים וכוחני", מדגיש. "הוא מייצר ניכור מעצמי, שהתגובה אליו עלולה להיות חרדה ודיכאון".

 

שחר חן. צילום עצמי

שחר חן. צילום עצמי

 

יוטיוב

גלי לא מצליחה להיזכר מתי לאחרונה הדליקה טלוויזיה – "לא בחמש השנים האחרונות", פוסקת. לדבריה, היא צופה בתוכן רק ביוטיוב ובנטפליקס, בשל עושר התכנים הזמינים שם.

כדי לעשות לנו קצת סדר, גלי ושחר מתארות את הז'אנרים השונים ששולטים היום ביוטיוב. שני ז'אנרים מעט תמוהים הם ה-unboxing – בהם יוטיוברים פותחים חבילות לעיני המצלמה, וה- reviews – ביקורות על מוצרים, סרטים וכל מה שבא ליד. סוג נוסף של יוטיוברים פופולאריים במיוחד הם הביוטרים – יוטיוברים שמפיקים בעיקר סרטוני הדרכה לאיפור ועיצוב שיער, במטרה להשיג לוק כזה או אחר.  

לחובבי הספורט, פרפרזה מילניאלית על צפייה במשחק היא סרטוני הגיימרים – שמצלמים את עצמם משחקים במחשב, תוך כדי קריינות. לסקרנים, קיימים גם סרטונים המציעים ידע בשלל תחומים שונים: פסיכולוגיה, היסטוריה ועיצוב, למשל. כמובן שיש גם סדרות עלילתיות ומערכונים – "ויש אפילו ערוץ של חבר'ה שצילמו טלנובלה בתוך איקאה, וכל פרק נגמר בזה שמגרשים אותם".

מה לגבי מבוגרים שרוצים לנסות להשתלב בעולם האינטרנטי הזוהר? "יוטיוב זה מקום טוב להתחיל ממנו", ממליצה שחר. "פשוט לחפש סרטונים בנושאים שמעניינים אותך ולזרום משם". נשמע קל. האם יכול להיות שפיצחנו כיצד להפוך לחיות רשת צעירות ובועטות?

"הם לא יבינו את הבדיחות", פוסקת גלי. חדשות רעות עבורנו. "הרבה מההומור מבוסס על רפרנסים לתוכניות ומדיה שבני נוער רואים, ויש אפילו ממים שמבוססים על שלושה ממים שונים שחייבים להכיר. זו מין שפה כזו", מרחיבה שחר. "זה כבר אבוד להם", מספידה גלי.

לירי בן עמי בת 13 מתל אביב

לירי בן עמי בת 13 מתל אביב

טאמבלר ופאנדומים

בקצה הגיקי של הספקטרום פורח הטאמבלר. "טאמבלר היא פלטפורמה שמכילה המון פעילים חברתיים, שמעלים מודעות לנושאים כמו זהות מינית וזכויות מיעוטים, אבל גם קהילה משגשגת של פאנדומים", מתארת שחר. למי שאינו בקיא, פאנדומים(Fandoms)  הם "קבוצות של מעריצים של מדיה מסוימת, ספר, סרט, סדרה, או אפילו של יוטיוברים".

קבוצות אלו משמשות לדיונים סוערים, סגידה משותפת ובעיקר – במה ליצירה חדשה. "נגיד שאת צופה בסדרה ונקשרת, אבל פתאום זה נגמר, ואת רוצה למות. הפאנפיקים והפאנארטים ממלאים את החלל הזה", מספרת שחר. פאנפיקים, לדבריה, הם סיפורים שמעריצים כותבים ומשתפים, שמרחיבים את היצירה הרשמית. המדיום החזותי המקביל הוא הפאנארטים – ציורים, חלקם דיגיטליים, של דמויות וסצנות.

גלי ושחר מדגישות כי עבורן, המדיות שהן מעריצות מהוות חלק מההגדרה העצמית שלהן. "המדיות הן התחביבים החדשים. מבוגרים צריכים להפסיק לשאול אותי מה התחביבים שלי - כי אין לי", רוטנת גלי.

שחר מציינת כי בשונה מבאינסטגרם, בטאמבלר קיים חוק לא כתוב שאוסר לעקוב אחרי אנשים שאתה מכיר. "העניין בטאמבלר זה לא להיות הדמות המושלמת שלך, אלא יותר להפגין פתיחות אמיתית", מדגישה שחר. "גולשים משתפים בדברים אישיים כמו יציאה מהארון או התמודדות עם מחלות נפש".

טיפים להורה האבוד

אז יכול להיות שהבת שלכם משתמשת באינטרנט כדי להרחיב את ידיעותיה על ההיסטוריה של סין, או כדי ללמוד לתכנת – ויכול להיות גם שלא. "חשוב להבין אם הילד לוקח את האינטרנט למקום פונקציונלי או פתולוגי - ובתוך הפתולוגי, לדעת מה הילד עושה. פורנו, משחקי מחשב או רשתות חברתיות - כל דבר ממלא צורך אחר", אומרת ד"ר מירן בוניאל-נסים, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת. ד"ר בוניאל-נסים היא מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, שמתמקדת בהתנהגויות סיכון של בני נוער. "הסכנות העיקריות האורבות לילדים הן התמכרות ופיתוח תלות, או חשיפה לתכנים מיניים ואלימים שיכולים לעורר חרדות", מפרטת. "כיום היעד של חוקרים בתחומי הוא לייצר תשתית רחבה מספיק כדי שהתמכרות לאינטרנט תוגדר כפתולוגיה מוכרת, ממש כמו התמכרות לסמים ואלכוהול".

@noabog_

כישורי ריקוד ברצפה?? #foryou benzini10 stephane.le.gar

♬ TUTIMCHALLENGE by Benzini and Tay X Stephane legar - benzini10

לד"ר בוניאל-נסים יש גם כמה המלצות להורים. "בגיל היסודי, אני ממליצה להורים להיות נוכחים ולפקח יותר מקרוב על הגלישה. לא רק כדי להגביל, אלא גם כדי לייצר שיח סביב התכנים, ולנסות להקנות לילדים ערכים", מנחה. "הכי חשוב ללמד את הילדים להיות אקטיביים בגלישה, כלומר להתרגל לקבל החלטות, ולא לצפות בכל מה שקופץ", מדגישה.

"ככל שהנערה גדלה, הפיקוח אמנם קטן, אבל נותנים גז בכל מה שקשור לשיח", היא ממשיכה. "גם אם היא הודפת את השאלות של ההורה, או מראה שעצותיו לא ממש מזיזות לה - בטווח הארוך יש חשיבות למה שאנחנו אומרים, כמבוגרים משמעותיים", מרגיעה. "בסופו של דבר, בני נוער רוצים לשתף, במידה ויש להם מרחב פתוח ומכבד". 

***

אלו ימים קשים במיוחד לנשים במעגל האלימות. נשים וילדים שההסתגרות בבית עם בעל או אבא מכה קשה להם שבעתיים. מרגישה שאת צריכה סיוע? אזן קשבת? התקשרי 6724* קו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף  24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת. 

 

  •  
  •