"אסון המעלית", זה השם שניתן לטרגדיה אתמול בתל אביב. הוא מצטרף ל"אסון השיטפון", ו"אסון הבטונדה בכביש 40" ועוד ועוד ועוד - כולם מעשי ידי אדם, כולם אסונות שאפשר היה למנוע ובכולם ברגע אחד מצאו את עצמם אזרחי ישראל לבד. אני לא מדברת על כוחות הביטחון וההצלה- הפעם הייתה פה איזה פשלה קולוסאלית בהזנקת הכוחות שעוד תיבדק היטב היטב אבל איפה הייתה ממשלת ישראל? או עיריית תל אביב? 

סתיו הררי ודין שמשוני ז"ל הרוגי אסון המעלית. צילום מתוך הפייסבוק

סתיו הררי ודין שמשוני ז"ל הרוגי אסון המעלית. צילום מתוך הפייסבוק

תביאו ירי טילים/ כוננות למלחמה/ התחממות בגזרה/ או חיסול מפואר (רק אם זה מעשה ידינו מותר להתפאר) ואז מיד הם ימלאו את האולפנים או יצאו לשטח עטויי מעילי יוניקלו משופשפי קרבות, אבל כשיש אסון בנחל? בכביש? במעלית? זה לא. פה הבמה כולה של המשטרה או צוותי כיבוי האש.

עוד שבועות ספורים תחל המתקפה על כל אזרח ואזרחית מעל גיל 18 באמצעי התקשורת השונים ובעיקר באינספור סמסים בלתי נגמרים שהמפלגות וראשיהן יפציצו אותנו בהם לכבוד סבב הבחירות השלישי אבל אתמול כאזרחית תל אביב, העיר המרכזית בישראל שטבעה מעוצמת המים, לא קיבלתי סמס בודד. דום שתיקה. לא ראש הממשלה, לא השר לביטחון פנים, גם לא המפלגות השונות דרשו בשלומי ובשלום תושבי העיר. גם ראש העיר לא שלח שום הודעה, גם לא פיקוד העורף. בשטח לא נראו שרים/חברי כנסת/ ראשי מפלגות, כלום. תצטיידו בסירים ותנסו להבין לבד שמה שקורה פה עכשיו הוא חריג ודרמטי. אין שידורים מיוחדים, אין חדר מצב שקורא לנו ליצור קשר אם יש בעיה (חדר מצב יש - מי פה יודע את המספר שלו?). אין אף אחד שידרוש שנמצא מחסה, שלא נצא מהבתים, לא נרד לחניון ולא נעלה על הכביש כי מה שקורה שם בחוץ הוא פשוט מסוכן. לא פחות מסוכן מירי טילים. אין ניקוז - בעיר שכולה שלמת בטון ומלט, למים אין לאן לזרום אז הם זורמים על הכביש כל הדרך אל הים או למקום אחר שיספוג את הכמות האדירה של מים שזרמה שם אתמול. 

הוידאו שפורסם אתמול על ידי שרון עידן, כתב כאן חדשות 11 תחת הכותרת בנגלדש 2020 

אני מבינה את זה שאף עיר אחרת לא הייתה עומדת בכמות הזו של מים. הייתי בניו דלהי בזמן מונסון ופילסתי את דרכי חזרה למלון בינות לספות צפות, עצים שנשברו וערימות של זבל. אבל תל אביב היא לא ניו דלהי. ככה לא אמור להראות רחוב אלנבי או מלצ'ט או שכונת פלורנטין. ואם אנחנו בכזה מצב חריג, היה צריך להודיע על כך במהלך השעה הראשונה של האירוע. ראש הממשלה נתניהו בחר בצאת שבת להתייחס בטוויטר לחיים עצמם - כלומר עד כמה חשוב איחוד בימין. אחר כך נזכר במדיות אחרות להתייחס גם לאסון המעלית. למה בעצם צריך לחכות לצאת שבת כשקורה אירוע דרמטי שכזה? עד אז כולנו אמורים לחכות? 

רון חולדאי צייץ בשש בערב. גם זה מאוחר מדי. תופעת הגשם הבלתי אפשרית הזו החלה שעות קודם לכן. אולפנים מיוחדים לא נפתחו. ועד רגע זה בעצם לא באמת קיבלנו תשובה למה זה קרה והאם ידעו שזה עומד לקרות. 'שינוי אקלים' אוהבים לקרוא לזה אבל מה ישראל עושה כדי לעצור את תרומתה לשינוי האקלים הזה? מה אנחנו יכולים לעשות כדי באופן אישי להקטין את התרומה שלנו? ואיך נערכים כמו שצריך לפעם הבאה שהעיר שלנו או עיר אחרת תטבע במים? 

אסון המעלית. זירת האסון (צילום: יחידת התיעוד המבצעי כב"ה)

אסון המעלית. זירת האסון (צילום: יחידת התיעוד המבצעי כב"ה)

ראוי שישיבת הממשלה היום תעסוק לצד המצב הביטחוני הרגיש גם במצב האקלים. שהצהרה בנושא הזה דווקא כן תינתן בראש חוצות ועל ידי ראש הממשלה. שמותם של דין שמשוני וסתיו הררי המקסימים באמת לא יהיה לשווא. שכולנו נדע שהם שילמו את המחיר אבל מהיום - כולנו עושים משהו כדי למנוע את האסון הבא.