בימים האחרונים התעוררה ברשתות החברתיות מחאה, שהגיעה אמש לשיאה בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס", על כך שמופע המחווה לשלמה ארצי, מתקיים בהדרת נשים מכוונת. המופע, שמתוכנן בחודש הבא בהיכל התרבות בתל אביב בנוכחות נשיא המדינה ראובן ריבלין, נערך במסגרת ערב התרמה לאגודת "עזרא למרפא״ של הרב אלימלך פירר.

חיים שמש, המנהל האמנותי של הערב, הסביר בתוכניתו של פינס ש״נאמר שלרב יהיה קשה עם נרצה שנשים ישירו, לא חשבתי פעמיים והמשכתי הלאה", וזאת למרות שהמופע פתוח לקהל הרחב ומתקיים במבנה ציבור שניתן על ידי עיריית תל אביב למופע.

היום הזמר עילי בוטנר, שהוזמן להשתתף רק עם אוהד שרגאי ולא בהרכב המלא של להקתו ״ילדי החוץ״ שכולל אישה, אדר גולד, הודיע כי לא יופיע בלעדיה. אחריו יצאה גם הודעה מטעמו של שלמה ארצי, שהוא "מתכוון כעת לעשות כל שביכולתי לשכנע את כבוד הרב לשנות את דעתו" ובדקות האחרונות גם אלון עדר הודיע שהוא מבטל את הגעתו לאירוע. בשנה שעברה התקיים אירוע דומה בהנחיית אייל קיציס, בהשתתפות אמנים כמו אברהם טל, אלי יצפאן, אליעד, יהורם גאון, צביקה הדר, שלמה גרוניך, איזי, יובל סמו, ליאור סושרד וגברים אחרים - גם כן בהדרת נשים.

בדומה לעילי בוטנר, שלטענתו לא הבין שהוזמן לאירוע עם הדרת נשים, לפני מספר חודשים יהורם גאון ביטל השתתפות באירוע ברעננה לכבוד ״חודש הענווה והמשפחה״, אחרי שנחשף כי המופע בא בהתרסה נגד הקהילה הגאה במהלך חודש הגאווה. זאפה, שמפיצה את הכרטיסים למופע, גם הפיצה כרטיסים לפסטיבל ״ניגונים בצדק״ שבו התקיימו מספר הופעות לקהל הרחב בהדרת נשים והפרדה מגדרית בקהל.

נשאלת השאלה כיצד שנה אחר שנה מתקיים אירוע ציבורי נוצץ וממלכתי בהדרת נשים. האם אין לאמנים שמשתתפים במופע מחווה אחריות להבין מה קורה חוץ מהם על הבמה? האם אין לעיריית תל אביב אחריות כלשהי כשהיא מקצה מבני ציבור לוודא שלא יעשה במבנה ציבור שימוש שמפלה נגד חצי מהאוכלוסייה? האם אין למי שמפיץ ומקדם מכירות בקרב הקהל הרחב אחריות ליידע את הציבור שמדובר במופע שתוכנן בכוונה וביודעין כמופע מדיר נשים?

כצפוי, הידיעות על המופע המדיר עוררו סערה ואף הובילו לפתיחת עצומה לביטול האירוע. דניאלה לונדון דקל, למשל, צייצה על המופע: ״נוצץ כמו שלמה ארצי והפילהרמונית; גדול כמו היכל התרבות; ממלכתי כמו נשיא המדינה; חשוב כמו תרומה למפעל הצדקה של הרב פירר - ״עזרה למרפא״. רק מה. כבוד הרב מבקש בנימוס, מתוך אהבה לכל בית ישראל, לכבדו בהדרת נשים. כשעזרה לזולת הופכת למחיקת הזולת״.

אין עוררין על הטוב שארגון ״עזרה למרפא״ והרב פירר מעניק לאנשים. אבל אין ואקום. כאשר המדינה במשך שנים על גבי שנים מזניחה את מערכת הבריאות, משאירה חולים במסדרונות, ומתעלמת ממחאות של אחיות ורופאים, לוואקום הזה נכנסים אנשים כמו הרב פירר, שלצד חסד אמיתי גם מעמיד תנאים כמו הדרת נשים. הרב פירר יכול לבקש מה שהוא רוצה. השאלה היא מדוע אלפי אנשים - מנשיא המדינה, דרך עיריית תל אביב, הפילהרמונית, הליין-אפ של האמנים, זאפה ועד לקהל עצמו - כולם מסכימים להדיר נשים.