השלבים גילוי מוקדם של סרטן השד:

1. לפנות לרופא המשפחה או לכירורג שד במסגרת קופת חולים - שניהם יוכלו לבצע בדיקה ידנית.

2. לקבל הפניה לבדיקות נוספות (ממוגרפיה, אולטראסאונד, אמ. אר.איי, ביופסיה).

3. לקבוע תור לבדיקות המתבצעות בקופות החולים עצמן או במכונים המסונפים לקופות החולים.

4. תשובות לבדיקות מגיעות בטווח של כמה ימים, החל מתשובה מיידית (אולטראסאונד) ועד מספר שבועות (אמ. אר.איי).

5. מימון הבדיקות תלוי בגיל, בהסטוריה הרפואית  ובסוג הביטוח הרפואי.

 

המספרים החשובים:

מוקד זימון תורים - שירותי בריאות כללית - 2700*

מוקד זימון תורים - קופת חולים מאוחדת - 3833*

מוקד זימון תורים - קופת חולים לאומית- 507*

מוקד זימון תורים - קופת חולים מכבי - 3555*

 

 עוד ב-Onlife:

 

הבדיקות הקיימות

 

ממוגרפיה

הבדיקה המקובלת והשכיחה ביותר כיום, ומיועדת לנשים ללא סימפטומים מוקדמים. זאת, כשעל פי הנחיות משרד הבריאות כל אישה בין הגילאים 50-74 זכאית לבדיקות ממוגרפיה במסגרת תוכנית הסקר הארצית כל שנתיים.

 

בדיקת הממוגרפיה מתבצעת תוך לחיצת השד בין שני משטחים במכשיר צילום מיוחד. מומלץ מאוד להשלים את האבחון בבדיקת אולטראסאונד שד,  אשר יכולה לתת תמונה מדויקת יותר על הממצאים. תשובה מתקבלת תוך כמה ימים.

 

אולטראסאונד שד

בבדיקת האולטראסאונד ניתן להבדיל בצורה ברורה בין ציסטות, לבין גושים סולידיים, חשודים הדורשים בירור נוסף, כמו ביופסיה למשל. תשובה מתקבלת באופן מיידי.

 

הבדיקה מיועדת בעיקר לנשים צעירות, בגילאי הפוריות, נשים הרות, ונשים מניקות המגיעות לבירור גוש נמוש בשד.

 

בנוסף, זוהי בדיקה משלימה עבור נשים שמבנה השד שלהן צפוף והממוגרפיה אינה מספיקה לצורך אבחנה. גם נשים נשאיות של הגניםBRCA1/2  אשר נמצאות בסיכון לחלות בסרטן שד זקוקות לבדיקה זו.

 

ביופסיה

הביופסיה היא בדיקה מהירה יחסית ופשוטה, במהלכה נלקחת דגימה מממצא בשד, תחת הדמיית U.S, ממוגרפיה או MRI. הביופסיה נעשית בהרדמה מקומית על ידי זריקה במחט עדינה. במהלך הבדיקה נלקחות דגימות מרקמת השד החשודה ונשלחות למעבדה. תשובה מתקבלת תוך כמה ימים.

 

MRI

MRI זו הבדיקה הרגישה ביותר לגילוי סרטן שד, בה ההדמיה מתבצעת באמצעות מגנט (תהודה מגנטית) בחוזק 1.5 T ללא קרינת רנטגן, בסליל ומיטה ייעודיים לשד. משך בדיקת MRI  כיום הוא כ-30-40 דקות בשכיבה על הבטן. הבדיקה אינה כרוכה בכאב ונבדקים בה שני השדיים. התשובה מתקבלת תוך כמה שבועות.

 

לצורך הבדיקה מוזרק לווריד חומר ניגוד  - גדוליניום (Gd-DTPA), אשר נקלט בשד באזורים עם ריבוי כלי דם, ומתפנה מהר מהגוף, ללא תופעות לוואי. לאחר הזרקת חומר הניגוד גידולים ממאירים בדרך כלל ייצבעו במהרה בהשוואה ליתר רקמת השד ולגושים שפירים. אולם לעיתים יש חפיפה בין מאפייני הצביעה של הגושים ולכן יש צורך בביופסיה לצורך אבחנה סופית בין גידול או תהליך שפיר.

למה הרופא מתכוון?

בפגישה עם הרופאים, אין ספק שתשמעו מושגים רבים, הנה כמה מהם: 

 

רקמת שד

השדיים נמצאים בחזה האישה מעל לצלעות ומעל לשרירי החזה. מבנה השד מורכב מבלוטות שמייצרות חלב, צינוריות המעבירות את החלב לפטמה, רקמה שומנית ורקמת חיבור.     

 

רקמת השד משתנה לאורך החיים, בהתאם לשינויים הורמונאליים ושינויים במשקל הגוף, והיא יכולה להתרופף או להימתח לסירוגין. כמות רקמת השומן בשד קשורה בנתונים גנטיים, תורשתיים וחשוב לציין כי שני השדיים אינם בהכרח זהים בגודלם.

 

מרקם גבשושי של השד

נשים בעלות מרקם גבשושי של השד, מה שבעצם מבטא תולדה של יותר רקמות חיבור, בלוטות וצינוריות חלב, בהשוואה לכמות השומן בשד.

 

גוש בשד

גושים בשד הם תופעה נפוצה. אצל מרבית הנשים (80%) הגושים הם השפירים,  או  בשמן המוכר יותר - ציסטות. אלו הם שקיקי נוזל שמקורם בבלוטות המייצרות את החלב.

 

סוג שכיח נוסף של גושים שפירים בשד הוא הפיברואדנומה (FIBROADENOMA), המורכב מריקמה סיבית - בלוטית. אם מגלים גוש בשד, רצוי לא לדחות את הביקור אצל הרופא. 

 

חשוב לדעת שגם גברים עשויים לפתח סרטן שד, אולם השכיחות אצלם קטנה פי 100 מזו שאצל הנשים.

קשריות לימפה (בלוטות לימפה)

רקמת השד למעשה מגיעה עד לבית השחי, שם מצויות בלוטות לימפה רבות השייכות למערכת הניקוז של השד, בהן רשת של בלוטות קטנות "קשריות לימפה" שזורם בהן נוזל לימפתי דרך צינוריות לימפה.

 

תפקיד מערכת הלימפה הוא להגן על הגוף מפני זיהומים, ולעצור את התפשטות המחלה. למעשה,  בלוטות לימפה הן מסננים טבעיים המסוגלים ללכוד ולעצור תהליכים זיהומיים.

 

גן ה- brca

5%-10% מהנשים החולות בסרטן שד הן נשאיות למוטציה גנטית המכונה BRCA (קיצור של המילה BREAST CANCER).

 

 ידועים שני גנים, BRCA 1 ו- BRCA 2, בהם יש מוטציה זו. לגנים אלו חשיבות מכרעת בהתפתחות סרטן השד והשחלות, ולאישה הנושאת פגם באחד מהם (BRCA1 או 2) סיכון גבוה במיוחד לפתח סרטן זה.

 

 

אצל נשים צעירות שחלו לפני גיל 35 יש אחוז גבוה יותר של נשאיות ביחס לכלל האוכלוסייה, ומגיע עד כדי 20%.

 

למידע נוסף:   האגודה למלחמה בסרטן

השתפה בהכנת הכתבה  עינת ברייננברג, אחות מתאמת דימות השד במרכז מירב, המרכז הרפואי שיבא