בשבוע שעבר התקיים אירוע הזום של אונלייף 'נשים בעולם העבודה של המחר' שעסק במצבן התעסוקתי של נשים בעידן הקורונה. את הכנס המיוחד הנחתה מיה איידן, כתבת הרווחה של ערוץ 13. איידן ראיינה מומחיות בתחומים שונים שהגיעו להעניק ל"נפגעות הקורונה" רעיונות, כלים פרקטיים והשראה. האורחת הראשונה שהקסימה את המוזמנות הייתה הקומיקאית הדר לוי. רגע לפני שעולם התרבות נפתח, הסטנדאפיסטית שיתפה בהפתעות שזימנה לה התקופה המאתגרת וסיפרה איך הזדמנות שהגיעה אליה במקרה טרפה עבורה את כל הקלפים מחדש.

אנחנו סוגרים כמעט שנה לקורונה, במבט לאחור, איפה את שנה אחורנית?

"איזה טירוף, מזל טוב לקורונה. מרץ זו התקופה הכי חזקה בשביל סטנדאפיסטיות, זה יום האישה, זה פורים, אני זוכרת שהתכוננתי אליה כל כך הרבה ואז ברגע הכל נפסק. אני ונועה המפיקה שלי ישבנו בבית קפה, חיכינו להיכנס להופעה ופתאום קיבלנו טלפון 'אין התקהלויות תחזרו הבייתה', השעה הייתה שמונה בערב וההופעה הייתה אמורה להתחיל בתשע וחצי".

הבנת שזו הולכת להיות סוג של שגרה?

"התגובה הראשונה שיצאה לי היא 'יש', ממש שמחתי. היה לי כזה ואוו, זה אין שיעורים הכי גדול, התבטלה עבודה ויאללה מגניב, אני לא אשמה, זה ביבי החליט, אף אחד לא כועס, הביתה. אבל איך אומרים? אחרי שבוע, כשהבנתי שכל ההופעות מתבטלות, התחלתי להבין שזה לא מגניב".

הדר לוי. צילום: שי פרנקו

הדר לוי. צילום: שי פרנקו

זה מבהיל לראות את היומן מתרוקן.

"מאוד, במיוחד שזו תקופה שממש קיוויתי גם לפרנסה וגם לתעסוקה. בדיוק שכרנו דירה חדשה ואתה חושב שהחיים ממשיכים ומה הבעיה, ופתאום נתקל בבעיה רצינית".

מתי הבנת שאת צריכה לעשות שינוי ולהתאים את עצמך למצב?

"אני חושבת שלקראת פסח התחלתי גם לפחד, הבנתי שמשהו כאן לא יחזור להיות כמו שהיה. העבודה שלי הייתה בעיקר להופיע, והיא איננה יותר, כאילו נלקחה ממני. אמרתי שצריך לקרות משהו, ולא עשיתי כלום בעניין ואז הבנתי שצריך לקרות שינוי. בהמשך, קיבלתי פניה מאיזה בחורה לעשות הופעה בזום לרבע שעה, אז לא ידעתי מה זה זום בכלל. אמרתי 'מה פתאום? איך אני יכולה לעשות את זה?' והיא ממש ביקשה, אני ממש חייבת לאותה אישה. עשיתי את הרבע שעה הזאת וזה היה מרענן, הרגשתי אנשים מאד עצובים בבתים, עובדי הייטק כאלה, רוממנו את מצב הרוח אחד של השני. מאותו רגע הבנתי שאני הולכת לכיוון הזה.

היה רגע לפני זה שאמרת לעצמך שאולי הגיע הרגע לשנות מקצוע ולעשות משהו אחר? זה חלף לך בכלל בראש?

"התחיל להיכנס בי פחד, זה כן, לא חשבתי להחליף מקצוע, אבל לא הבנתי לאן העולם הולך. חשבתי לעשות מערכונים כי אנשים תמיד רוצים לצחוק אבל אז הבנתי שאולי זה לא כזה נכון, אין שום דבר תמיד. שיניתי טיפה את התפיסה, לא חשבתי לשנות מקצוע, אבל הבנתי שאף אחד לא יודע לאן זה הולך ולקחתי גם את זה בחשבון".

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Hadar Levi - הדר לוי (@hadarlevi)

והזום הזה שינה משהו. הוא היה נקודת מפנה?

"חבל על הזמן. קודם כל הרגשתי שזה אפשרי, יכולתי לעשות את זה. זה אחר ולא על במה אבל היה בזה קשר עם אנשים וזה עובד לי. האמת שיפית, כך קוראים לאותה אישה, הציעה לכתוב בקבוצה למנהלות משאבי רווחה בפייסבוק המלצה עליי ואני נעניתי ושמחתי שהיא עושה את זה. אפילו קצת עזרתי לנסח, ובחיים לא ביקשתי שמישהו ימליץ עליי בפייסבוק, זה ממש לא היה חלק ממה שאני מתעסקת בו. היא פשוט המליצה שם ומהמקום הזה התחלתי לקבל הצעות. בניתי הכל שוב מאפס אבל קיבלתי פירות מהדבר הזה.

בדרך כלל קומיקאים מאוד אוהבים את המגע עם הקהל ולדבר עם אנשים ולהרגיש אותם ומחיאות כפיים. זה קורה בזום?

"זה עולם אחר לגמרי. אני מאוהבי הזום, אני יודעת שהופעות מתחילות לחזור, אבל אני נאחזת בזום. זה שילוב של במה ופנים, אני יכולה לשחק עם הבעות פנים ולהביא את האנרגיה, אני יכולה לשחק טלוויזיונית. לא שומעים צחוקים אבל כן אני מביאה כמה אנשים שיצחקו, כי זה עוזר. הזום התחיל מלשבת במשרד ועכשיו כבר בניתי סטודיו סמי מקצועי כזה. זו תעשייה שהתחילה להתגלגל יחד עם כולם, לא הייתי לבד. גם אלה שהזמינו את הזום בהתחלה לא ידעו כלום ולאט לאט יודעים ומתמקחים".

זה סוג של להמציא את עצמך מחדש?

"עדיין מדובר בבדיחות אבל זאת פלטפורמה שונה לגמרי. אני לא שומעת את הצחוקים, אני מסתכלת על המצלמה ורואה את הפרצופים. עכשיו בהופעה מול קהל יהיה צחוק, אני לא זוכרת מה זה קהל צוחק ואיזה אנרגיה זה נותן. אבל יש בזה גם צדדים חיוביים, בעיקר להגיד תודה רבה לכם וללחוץ על הרווח ולשכב בספה".

אין הסעות ונסיעות.

"אין לעצור בילו בדימונה, ואין לעצור בבית קמא. זה יותר ביתי".

אם את צריכה לסכם את השנה הזאת?

"מדהים, התמקצעתי בתחום אחר לגמרי שלא הכרתי ולא ידעתי. זו תחושה טובה, תחושה של להצליח עוד יותר ממקום אחר".

הייתה לך תקופה שפחדת על הפרנסה שלך בעבר? תקופה כזאת?

"ואף רעות יותר, בהחלט. היו לי תקופות אחרות, לפני שהתחלתי את הסטנד אפ באופן מקצועי, לפני 6-7 שנים שממש הייתי בלי כלום, ההוא עוזב אותך, אין כלום, אז נכנסתי קצת לחרדות. התחלתי להופיע בסטנד אפ באמת מהלב ובאמת לספר ולא עכשיו לעשות כסף או עבודה, ואז שוב לבנות מחדש, לטפס, לטפס".

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Hadar Levi - הדר לוי (@hadarlevi)

מה הדבר הזה שעבד? האותנטיות, לבוא מהלב כמו שאמרת עכשיו?

"כנראה לבוא מהלב. לפעמים בפנים את מאוד ביקורתית ולא מספיק טובה. מספיק בן אדם מבחוץ שיגיד לך 'בואנה זה סבבה', ותביני שזה בסדר. לקחתי איתי עורך תסריט בזמנו לפני שנים ואמרתי לו 'אני לא יודעת לעשות סטנד אפ, זה לא עובד'. הוא הסתכל על הדפים ואמר לי 'זה סטנד אפ אחותי', וזהו לא שיניתי. היה לי טקסט ואמרתי סבבה אני יכולה לעשות את זה. הייתי צריכה את זריקת העידוד וזה עבד".

לסטנדאפיסטיות מתחילות יותר קל היום?

"לנשים יותר קשה בכל התחומים. אם את אישה את צריכה יותר לטפס, בטח אם את אימא. אני שמחה שנשים פורצות גבולות ויש יותר צעירות ויותר בועטות. זה הזמן שלנו והזמן שהאור עולה ומאיר את החשכה ובא לי לבכות, זה באמת מרגש אותי. כל אחיותיי בכל התחומים עולות ופורחות ואני רואה את זה וזה עושה לי שמח בלב".